מידע נוסף : הקינואה אמנם נחשבת דגן אך למעשה מדובר בזרעים של צמח כף האווז שאינו שייך למשפחת הדגנים, ומקורו בהרי האנדים בדרום אמריקה. בני האינקה, כינו את הקינואה "אם הדגן", וכמקור תזונה מרכזי, היא אף קיבלה מעמד מקודש. זרעי הקינואה מגיעים בכמה צורות, אך לאחר עיבוד שמנקה שכבה רעילה יחסית ומרירה, הם יראו כגרגירים קטנים זהובים, שיקבלו גוון בהיר שקוף מעט בזמן הבישול. זרעי הקינואה נחשבים בריאים מאוד, טובים לעיכול ובעלי ערך תזונתי גבוה, והיא מהווה מרכיב חשוב במטבחי הבריאות העכשויים. הקינואה עשירה בסיבים תזונתיים, ויטמינים E ו-B, ברזל סידן ואבץ, ואינה מכילה גלוטן. גם החלבון בקינואה נחשב איכותי ועשיר בחומצות אמינו חיוניות ביחס דומה לאלו שנמצא בחלב מלא. הקינואה, היא טעם נרכש וברוב המתכונים לקינואה מומלץ להשרות אותה לילה שלם במים טרם הבישול על מנת לבטל את טעמי הלוואי האופיינים לה. את הקינואה נוכל למצוא בארץ ברוב השווקים והיא נקראת קינואה לבנה. בחנויות הטבע ניתן גם להשיג קינואה שחורה וקינואה אדומה שטעמן דומה אך הן מוסיפות צבעוניות לצלחת. השימוש בקינואה במתכונים השונים דומה לשימוש באורז או פסטה: כתוספת חמה, כדייסה, במרקים, בסלט קר, במילוי ואפילו בקינוחים.